כולנו מכירים את הרגע הזה, לפני טיסה לחו"ל או דווקא כשמתכננים לבצע עסקה עבור במטבע זר, כאשר מגיעים לרכוש מטבע זר ומגלים פתאום שיחס ההמרה הוא לא בדיוק מה שראינו כשבדקנו את שווי המטבעות. ובכן לזה קוראים עמלת המרת מט"ח.
למעשה, אתם לא לבד! מדובר בנושא חמקמק שרבים מן הישראלים אשר עושים שימוש קבוע במטבעות זרים כחלק מחייהם הפרטיים או העסקיים לא לחלוטין מודעים לסיבותיה של עמלת המרת מט"ח או כיצד היא נקבעת.
לכן, במאמר הקרוב נרחיב אודות השאלות מדוע ישנה עמלת המרת מט"ח, כמו גם כיצד ניתן לבצע המרות מטח ביחס או בשיעור אופטימלי ככל הניתן.
עמלת המרת מט"ח – חליפין המרה ומה שביניהן
בהמשך לכך, בראש ובראשונה חשוב להבהיר כי כאשר מדובר בהמרות מטח, ישנן 2 עמלות המרות מט"ח עיקריות שעל הממיר לשלם על מנת לקבל את ההון שלו במטבע אחר.
הראשונה שבהן היא עמלת חליפין, זו שבגינה משלמים אחוז מסוים (במרבית מוחלטת של המקרים 0.2% משווי העסקה) על מנת לקבל את הכסף תחת מטבע אחר, כדוגמת המרת שקלים ליורו או דולר.
השנייה, וזו שרבים אינם מודעים לה בכלל, היא עמלה משמעותית יותר וזו עמלת מרווח שערי המטבע שנקבעים על ידי הבנק עצמו. מדובר בעמלה שנובעת מן הפער בין השער היציג והשער הרציף של הבנק וכזו שעלולה לעלות לבעל עסק עשרות אלפי שקלים בשנה.
למידע מקצועי על סוגי המרות מט"ח ובתנאים מומלצים לחצו כאן.
מהו שער יציג ומהו שער רציף?
כדי להבין את מקורה של אותה עמלת המרת מט"ח, חשוב להבין את 2 הגורמים שקובעים את רוחב העמלה עצמה – שער יציג ושער רציף. שער יציג הוא יחס בין 2 מטבעות (לעניינו שקל – דולר) שנקבע אחת ליום על ידי בנק ישראל על בסיס מספר דגימות שנעשות בשגרה ושנועדו לצרכים משפטיים או על מנת לבצע היון עתידי של ערך עסקה.
מנגד, השער הרציף הוא השער הקבוע באותה נקודת זמן בה העסקה עתידה להתבצע, כלומר זה שבעקבותיו דה פקטו ייקבע שער ההמרה ובהתאם כמות המטבע שתקבלו כתוצאה מהמרה של שקל לדולר.
עמלת המרת מט"ח בהקשר זה, היא עמלה שמאפשרת לגורם שמבצע את ההחלפה לגבות סכום נוסף (ברוב מוחלט של המקרים כ- 0.4 אג') מן השער הרציף לטובתם – כאשר מי שמשלם את המחיר הוא הצרכן הפשוט.
או במילים אחרות, אם שער הדולר הוא 3.2, כאשר תפנו לבצע המרת מט"ח תאלצו לבצע את אותה המרה על פי יחס של 3.24, ואם תבקשו למכור דולרים ולקבל שקלים ייתכן מאוד והעלות תחושב על פי 3.16 ש"ח לדולר.
משמעות עמלת המרת מט"ח עבור יבואנים או בעלי נכסים במטבע זר
בנוסף לכך, אף על פי כי במבט ראשוני 4 אגורות לא נשמע כמו סכום משמעותי או כזה שצריך להטריד את מנוחתכם, מדובר בעמלה שתחת מספרים גדולים יכולה להצטבר לכדי הון בלתי מבוטל וכזה שכדאי לכם להימנע מתשלומה.
כך לדוגמה יבואנים או בעלי ירושות ונכסים מחו"ל שיבקשו להמיר את הנכסים שלהם או לשלם במטבע זר יכולים למצוא עצמם משלמים עבור כל עסקה בגובה של 5,000 דולר לדוגמה עמלה בגובה של 200 ש"ח, כאשר מדובר בעמלה שניתן משמעותית לצמצם ולהקטין.
מדוע מלכתחילה קיימות אותן המרות מט"ח?
כמו כן, בנוגע לשאלה מדוע מלכתחילה קיימות המרות מט"ח, התשובה מתחלקת ל-2.
ככל שזה נוגע לעמלת חליפין כשלעצמה, זו שגובה ממכם 0.2% משווי העסקה, מדובר באינטרס הברור שיש לגוף שעורך את העמלה, כמו גם בצורך שלו להתפרנס כתוצאה מן השירות שהוא מעניק לכם.
מצד שני, כשזה נוגע לעמלת ההמרה מדובר בהיעדר ידע של הציבור הרחב שמנוצל על ידי הגורמים שעורכים את ההמרה על מנת לגזור רווח גדול ככל שניתן ולכן – כזו שניתן לצמצם או להקטין משמעותית.
איך מקטינים את גובה העמלה?
בהמשך לכך, על מנת להקטין את שווי ההמרה, במיוחד כאשר אתם עתידים לקבל נכס משמעותי מחו"ל כדוגמת נדל"ן או ירושה, או מנגד כדי להקטין את מחזור ההוצאות של העסק שלכם שרוכש בחו"ל כדרך קבע – הדרך הטובה ביותר היא לבצע מכרז או סקר שוק רוחבי אל מול גורמי חלפנות שונים.
כלומר, כאשר אתם מבצעים התקשרות ישירה אל מול אותם גורמי המרות ומעדכנים אותם כי אתם פונים למגוון גופים בכדי לקבל את ההצעה המשתלמת ביותר, מיד תבחינו איך עמלות החליפין לעתים נעלמות, כאשר גם עמלות ההמרה מצטמצמות משמעותית, כפי שקורה בכל שוק תחרותי.
כשזה נוגע להמרת מט"ח – בדיקה מוקדמת יכולה לחסוך הון תועפות!
כפי שבטח שמתם לב, המרות מטח הוא תחום שבו רבים בציבור הרחב אינם בקיאים מספיק, כמו גם כזה שבו הבנה מוקדמת ובדיקה יכולה לחסוך סכום בלתי מבוטל, במיוחד כאשר מדובר בהמרת הון משמעותי או כאשר מדובר בהתנהלות עסקית רציפה.
לכן, אילו נדרשתם לבצע המרות מטח הקפידו לפנות למגוון גופים ולבצע השוואה רציפה כדי למנוע מצב בו באותיות הקטנות יסתתרו בשורות גדולות – וכאלה שנלווה להן תג מחיר גבוה במיוחד.
